שילוב כוחות בין אזרחי המדינה להחזרת הסדר והשלטון לשרת את אזרחי העם

בימים מורכבים אלה אנו מצויים תחת משטר תקנות חירום בלתי חוקיות, שמאפשרות ריכוזיות בקבלת ההחלטות בידיו של אדם שנאשם בפלילים, ונמצא בעמדת כוח זו מתוקף המשכיות כהונתו ולא מתוקף בחירתו כמנהיג. ממשלת המעבר פועלת ללא פיקוח הכנסת, ומעל ראשן של וועדות הכנסת. נבחרי הציבור מתעלמים מצווי בית המשפט, וכל זאת תוך הגבלת זכויות האדם בישראל תחת משבר הקורונה, שהיא מהנוקשות והחמורות בין המדינות הדמוקרטיות שנאבקות בנגיף. בחסות המגיפה, הושבתו בתי משפט, צומצמה זכות ההפגנה, וניתנו סמכויות שערורייתיות לגופי הביטחון כלפי האזרחים.

משבר הקורונה אינו מנוהל כראוי: אין מספיק בדיקות, אין אסטרטגיית יציאה, אין הסברה מסודרת לציבור, ונציגיו של הנאשם מפזרים אמיתות לצד שקרים שרק מגבירים את החרדה בציבור ומאדירים את הבלבול והפחד. בין המחדלים בולטת ההתעלמות המוחלטת מבתי האבות, וכניסה חופשית של חולים דרך נתב"ג תוך יבוא חולים לארץ מריכוזי הידבקות גבוהים. אולם מכלל המחדלים בניהול משבר הקורונה, כשלונו של הנאשם להשתלט על המגיפה בריכוזים החרדיים הוא החמור והמסוכן ביותר. באירוע ההדבקה ההמונית במגזר החרדי, חרף הצורך לתת מענה נקודתי, הוטל עוצר כללי על כלל המדינה, וזאת תחת לחצים פוליטיים סקטוריאליים. בתוך כך, אנשי מקצוע בכירים במערכת הבריאות שמתריעים ומבקשים לסייע, מורחקים ממרכז ניהול המשבר ומושתקים.

הנאשם מנצל את משבר הקורונה להפחדה, הגזמה והאדרת פועלו, וזאת לצד הסתרת מחדליו הרבים. האזרחים חרדים להזדקק למערכת הבריאות שהוזנחה שנים על ידי הנאשם ומצויה בסכנת קריסה תחת עומס המגיפה. ולמרות מצב מערכת הבריאות תחת ניהולו הכושל והתנהלותו הפושעת של השר ליצמן, מתעקש הנאשם להשאירו בתפקיד חרף ביקורת ציבורית קשה מכל קצוות הקשת הפוליטית. התיעדוף הפוליטי על פני זה המקצועי מתחולל בתחומים נוספים, וכך, בחסות ערפל הקורונה, שר המשפטים הזמני שמונה על ידי הנאשם, ממשיך לדחות את פתיחת בתי המשפט במטרה לסייע לנאשם לחמוק ממשפטו וזאת ללא שום הסבר הגיוני או הצדקה בריאותית תקפה. לצד כל המחדלים הבריאותיים והניהוליים, מדינת ישראל נתונה בפתחו של משבר כלכלי חסר תקדים, שאין אדם, משפחה או עסק שלא יפגעו ממנו.

הנאשם יודע שחבית חומר הנפץ של הריכוזים החרדים תתפוצץ לבסוף, והמצוקה הכלכלית שמתרגשת עלינו לרעה עשויה לחצות את הקו האדום. תחת אלה קיימת היתכנות להתפרצות של התקוממויות אנרכיות. חבורות רחוב ופליטים חסרי זכויות ותמיכה יתחילו לבזוז חנויות, והאלימות תתרבה ותפשוט ברחובות. החשש הוא שהנאשם לא ישלח מיד שוטרים כדי להשליט סדר. אלא ישלח את התקשורת שתלבה את הלהבות ותיזרע פחד בציבור מפני אנרכיה. כשתיווצר תמונה מבעיתה של פרעות אלימות, הנאשם יטען שהוא חייב להשליט סדר בכוח במטרה להרגיע את המצב ויקבל לגיטימציה להפעיל את המשטרה והצבא כנגד האזרחים. בחסות הקורונה ומעט קבוצות נואשות שיחפשו אוכל ותרופות, הוא יתאר מצב קשה יותר וישלים את ההפיכה שאותה הוא מקדם כבר עשור עקב בצד אגודל.

מצב החירום והזעם ברחובות הוא המצע הנוח ביותר להפיכה צבאית. המצב היחיד שבו אדם יעדיף דיקטטורה הוא כשמולו ניצבת אנרכיה, כל מה שהנאשם צריך לעשות זה לגרום לנו להאמין שאנרכיה מונחת לפתחינו. או-אז הוא יציג עצמו כמושיע העם מפורעי החוק, ובכך יצדיק את עריצותו המוחלטת.

הישועה לא תבוא מהפוליטיקאים

בהגה השלטון אוחזים ח"כים שרובם חשודים בעבריינות אשר מוקפים בחדלי אישים שכל עניינם הוא עצמם. כל מי שעיניו בראשו ורוצה לקיים שלטון דמוקרטי בישראל, מבין שאנו בישורת האחרונה לעצור את ההתדרדרות.

הדמוקרטיה תשוב רק אם אנו האזרחים ניקח אותה בחזרה לידיים. מי שרוצה אותה, חייב לקום מהספה ולהצטרף למאבק להצלת הבית.

הנאשם רוצה שנצא לרחובות בקבוצות ובכך תיווצר אנרכיה. אנחנו לא ניתן לו את זה. אנחנו נישאר מאוחדים ונדבר בקול אחד חד וברור - דמוקרטיה ועכשיו!

הדמוקרטים היא תנועה שמאחדת אזרחיות ואזרחים שנלחמים למען הדמוקרטיה בישראל. אנחנו קואליציה של ישראלים שהחליטו לומר עד כאן להרס השיטתי וחסר המעצורים של הדמוקרטיה. כדי להיאבק אנחנו עובדות ועובדים ביחד ברחוב, בשטח, בתקשורת, בבתי המשפט וברשתות, כל אחת ואחד לפי יכולותיו וכישוריו, כדי לנצח ולהחזיר את הכוח לאזרח.

אנחנו מחליפים מידע ומנצחים את תרבות הפייק ששולטת בתקשורת. אנחנו מתארגנים ויוצאים בהמונינו לרחוב מתי שרק צריך כדי להגן בעצמנו על הדמוקרטיה.

אנחנו מתייצבים בביהמ״ש מתי שרק צריך כדי לשמור על הבית. אנחנו נותנים במה לגיבורות ולגיבורים הישראלים האמיתיים, אזרחי ישראל שקמים כל בוקר עם תקווה שיכול להיות פה טוב יותר.